למה מחממי האינפרא-אדום מסוג IPX5 שלכם נהרסים כל הזמן (ואיך לתקן זאת)
כשאנשים רואים את הדירוג IPX5, הם בדרך כלל חושבים שמדובר במחממים עמידים בפני מים. אך בעולם החימום התעשייתי, המים אינם הדבר היחיד שצריך להתמודד איתו. הגורם האמיתי לנזק הוא השינויים התמידיים בטמפרטורות – מטמפרטורות נמוכות מאוד לטמפרטורות גבוהות מאוד – באזור בו החוטים מחוברים.
רוב המחממים הזמינים בשוק אינם מסוגלים לעמוד בכך. הבידוד שלהם נשבר, קצת לחות חודרת פנימה, והמחמם נהרס.
החום הוא הבעיה
מחממי אינפרא-אדום מתחממים במהירות רבה מאוד. האזור בו הרכיב החימומי נמצא בקשר עם החוטים החיצוניים הופך למקור לבעיות.
הבעיה היא שחומרי הבידוד הרגילים אינם מתאימים למטרה זו. הם מתרחבים ומתכווצים בכל פעם שמפעילים את המחמם. בסופו של דבר, הם מתכווצים יותר מדי ונוצרים חריצים זעירים. כשהחריצים האלה נפתחים, לחות חודרת פנימה. בשילוב עם מתח גבוה, זה גורם לנזקים למחמם. אנו רואים זאת כל הזמן אצל המחממים “מסחריים” שמשתמשים בסיליקון רגיל. זה נראה כמו אטימה טובה על הפנים, אך האטימה נהרסת מיד כשהמחמם נמצא בשימוש אמיתי.
כיצד לעשות זאת נכון
כדי לקבל דירוג IPX5 אמיתי, אי אפשר פשוט למרוח קצת דבק על הקצוות ולהסתפק בכך.
אנו עושים זאת בדרך שונה – אנו משתמשים בחומרי אטימה שעמידים בפני חום גבוה, כמו חומרים מסוג זכוכית-מתכת או חומרים היברידיים מסוג קרמיקה-אפוקסי. למה? כי הם יכולים להתרחב ולהתכווץ יחד עם הרכיב החימומי. כך האטימה נשארת טובה, גם כשהמחמם פועל בעוצמה מלאה. אנו גם שמים לב לפרטים הקטנים – חוטים צריכים להיות מסודרים בצורה מדויקת, והחיבורים צריכים להיות יציבים, גם אם המכונה רועדת. אם האטימה נהרסת, המחמם נהפך לחלק חסר ערך.
כמה דברים שצריך לזכור
יש גם חיסרון – חומרי האטימה האלה דורשים יותר מקום. אי אפשר פשוט לשים אותם בתוך אריזה צפופה; צריך לבדוק את המרווחים קודם.
בנוסף, חומרי האטימה האלה גורמים לחוטים להיות קצת יותר קשיחים. כשמתקינים אותם, צריך להשאיר מרווחים מספיקים בין החוטים. אם מיישמים לחץ מכני יתר על נקודת האטימה, היא נהרסת – ואז המחמם כבר לא עמיד בפני מים.