התקנת למפות חימום באינפרא-אדום בחדר אמבטיה פירושה בעצם מלחמה נגד האדים. אדי המים הם דבר מסוכן – הם מצליחים לחדור לתוך המעטפות של הלמפות, יוצרים מסלולים לזרם החשמלי שיכול להגיע למקומות שאסור לו להגיע אליהם. כתוצאה מכך עלול להיווצר קצר חשמלי או זרם חשמלי לא רצוי. זה לא טוב. לכן אנו משקיעים הרבה מאמץ בבחירת החומרים ובאופן בו אנו סוגרים את נקודות החיבור. אנו רוצים שהבידוד החשמלי יהיה חסין לחלוטין.
התמודדות עם אוויר לח
אם אתם מתקינים למפה בחדר יבש, בידוד רגיל יספיק. אך בחדר אמבטיה? נדרש בידוד ברמה גבוהה יותר. אנו משתמשים בבידודים קרמיים איכותיים בקצוות הלמפות. זה מונע מהזרם החשמלי לעבור למעטפת של הלמפה. הקרמים האלו חייבים להיות מתאימים למתח החשמלי של הלמפה; אחרת עלול להיווצר קצר חשמלי. אנו גם משתמשים בחומרי בידוד כדי לשמור על החלקים הפנימיים של הלמפה יבשים. אם אדים חודרים פנימה, הם הופכים לטיפות מים ישירות על החלקים החשמליים של הלמפה. זו סיבה לאסון.
בעיית “החוליה החלשה”
המקום בו החוטים נפגשים עם הלמפה הוא בדרך כלל המקום בו יכולות להתרחש בעיות. אל תסמכו על סרט חשמלי רגיל – הוא לא יספיק כאן. במקום זאת, אנו משתמשים בחיבורים אטומים או בצינורות חם שמכילים חומרי אדהesיה, כדי למנוע חדירת לחות. לגבי החלקים החשמליים, אנו מעדיפים שימוש בחומרים על בסיס סיליקון. חומרים אלו מכסים את החלקים החשמליים בשכבה מגנה. זה מונע מהלחות לחדור לתוך החומרים האלו.
הפשרה
הבעיה היא שכאשר אנו סוגרים את הלמפה היטב כדי למנוע חדירת מים, אנו גם עוצרים את החום שנוצר סביב החוטים והרכיבים החשמליים. אי אפשר להשתמש בכל סוג של חוט. יש צורך בחוטים עם רמת עמידות גבוהה יותר – בדרך כלל חוטים מבודדים בסיליקון – כדי שהמעטפת של הלמפה לא תימס או תישבר תחת לחץ החום והלחות. רק חשוב לא לבצע סגירה יתרה. אם נחסום את זרימת האוויר לרכיבים החשמליים, השליטה בלמפה עלולה להיהרס. צריך למצוא את האיזון הנכון.